לב הכהן נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

תביעה לחיוב הנתבעת בפיצוי בהתאם לסעיף 31א' לחוק הגנת הצרכן , התשמ"א 1981.

1. לטענת התובע ביום 12/11/06 התקשר עם הנתבעת בחוזה לאספקת שירותי טלפון סלולארי לתקופה של 36 חודשים אשר מועד סיומה ביום 12/11/09. אציין כבר בשלב זה כי התובע התקשר בחוזה בהקשר לשני מספרי טלפון ואולם, תביעתו נסובה סביב מספר טלפון אחד אשר מסתיים בספרות 076.

לטענת התובע, ביום 1/11/09 הודיע התובע לנתבעת כי ברצונו לסיים את ההתקשרות עם הנתבעת בהקשר לקו הטלפון דנן וזאת, במועד סיום ההתחייבות , דהיינו ביום 12/11/09.

לטענת התובע, ביום 16/12/09 , הוא אף הגיע בפועל לנקודת השירות של הנתבעת וחתם על טופס ביטול הקו והשאיר טופס זה בידי נציגת השירות.

לטענת התובע, למרות מסירת ההודעות כאמור, לא ניתקה הנתבעת את הקו והוציאה לו דרישת תשלום בגינו. זאת ועוד, לטענתו, הוא התקשר בעיסקה שכללה מספר מוגבל של דקות שיחה תמורת תשלום חודשי קבוע וזאת, ל-36 חודשים ולמרות שלא האריך תוקפה של החבילה האמור, האריכה הנתבעת , על דעת עצמה , את החבילה והוציאה לו דרישת תשלום בגינה.

לטענת התובע לאור התנהלות הנתבעת הרי שהוא זכאי לפיצוי כפול בהתאם לחוק הגנת הצרכן התשמ"א -1981 (להלן:"החוק") – ראשית, הואיל והנתבעת לא ניתקה אותו בתוך 3 ימי עסקים בהתאם לקבוע בחוק ושנית , הואיל והנתבעת חידשה על דעת עצמה את החבילה במסגרתה התקשר עימה.

2.לטענת הנתבעת, לא קיבלה את הודעת הביטול אשר שלח אליה התובע ביום 1/11/09 בפקס כטענתו. זאת ועוד, באשר לביטול הקו ביום 16/12/09, הרי שלטענת הנתבעת, הגיע התובע למשרדיה וביקש אמנם לבטל את הקו ואולם, תחת לחתום על טופס הביטול ככתבו וכלשונו, ביקש להוסיף עליו הערות שונות . לטענת הנתבעת , מדיניותה הינה כי אין לבצע כל תיקונים על טופס הביטול הואיל ומדובר בטופס משפטי ומשכך, הודיעה לתובע במעמד זה כי הודעת הביטול המתוקנת אינה מתקבלת הואיל ואין לבצע תיקונים על הטופס והונפק לו טופס חדש עליו סירב התובע לחתום. לאור האמור, פעלה הנתבעת בהתאם למידע אשר נמסר לתובע ולא ניתקה את הקו שלו.

לענין טענתו של התובע בדבר חידוש החבילה באופן אוטומטי, טוענת הנתבעת כי החבילה בהקשר אליה התקשר התובע אינה לתקופה קצובה אלא שבהסכם עליו חתם התובע נקבע מפורשות כי תקופת השירות תמשך כל עוד לא הודיע צד למשנהו בכתב על רצונו להפסיקה.

לאור האמור, טוענת הנתבעת כי פעלה בהתאם לדין. לחילופין , טוענת הנתבעת כי אין לחייבה במקרה זה בפיצויים לדוגמא בהתאם לחוק וזאת, הואיל ולתובע לא נגרם כל נזק בפועל , באשר הוא ביטל את אמצעי התשלום שלו עוד טרם הודעת הביטול ומלבד מכתב אחד לא בוצעה כלפיו כל פעולת גביה על ידה.

3.בדיון אשר נערך בפני , העידו התובע , נציג הנתבעת וכן, נציגת השירות מטעם הנתבעת אשר טיפלה בפנייתו של התובע ביום 16/12/09. כמו כן, מחד - הוצגו בפני על ידי התובע שורה של כתבות הנוגעות לנתבעת ,תדפיס מפורומים באינטרנט בהם מלינים לקוחותיה של הנתבעת על התנהלותה, דברי הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת בנושא, רשימת פסקי דין בהם נפסקו לחובת הנתבעת פיצויים לטובת לקוחותיה וכן,העתקי פניותיו. מאידך, הוצגו בפני על ידי הנתבעת תדפיס דף המחשב הנוגע לפניית התובע מיום 16/12/09 וכן, תדפיס השיחות של התובע מיום 18/11/09.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות , הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

4.שלא כסדר הדברים הרגיל, אתחיל הדיון מהסוף – דהיינו משאלת הפיצוי הנתבע על ידי התובע בגין התנהלות הנתבעת הנטענת על ידו.

בהקשר זה - אין עוררין כי קודם למועד ההודעה בדבר ניתוק הקו, ביטל התובע את אמצעי התשלום אשר מסר לנתבעת . זאת ועוד, כפועל יוצא מכך, אין עוררין כי הנתבעת לא גבתה מהתובע כל תשלום בפועל אלא הוציאה לו דרישת תשלום אחת בחודש מרץ ולא יספה. אציין כי בהתאם לעדותה של הנתבעת , לא המשיכה בהליכי גביה הואיל וויתרה על התשלום האמור.

מעדותו של התובע והואיל וכאמור, לתובע לא נגרם כל נזק כפועל יוצא מהתנהלות הנתבעת, הרושם אשר נוצר בליבי הינו כי התובע מנסה ליצור יש מאין תביעה וזאת, על מנת להתעשר על חשבונה של הנתבעת. זאת ועוד,במהלך הדיון התברר כי התובע אינו מלין על הנזק אשר נגרם לו (באשר אף הוא מודה כי לא נגרם לו נזק כלשהו ) והוא מנסה להיות בגדר מחנך ולהעניש את הנתבעת על התנהלותה הכוללת כלפי צרכניה. על האמור, יעידו אף הראיות אשר הוצגו על ידו לבית המשפט הכוללות שורה של כתבות הנוגעות לנתבעת ,שורה של פסק דין במסגרתן הטילו בתי המשפט על הנתבעת את סעיפי הפיצוי בהתאם לחוק הגנת הצרכן וכן, תדפיסים מפורומים באינטרנט במסגרתן מלינים לקוחות על היחס מאת הנתבעת.

לטעמי לענין זה, אמנם, מקום בו חברות סלולאר מפרות חובותיהם כלפי לקוחותיהם ובמיוחד מקום בו הן מנצלות את כוחן ונגישותן לכיסו של הלקוח באמצעות ההרשאה לחיוב כרטיס האשראי שלו – יש להשית עליהן פיצויי המגלם את חוסר שביעות הרצון מהתופעה והצורך במיגורה ולשם כך, בין היתר, נועד הפיצוי לדוגמא הקבוע בחוק. יחד עם זאת, הנני סבורה כי אין לפסוק פיצוי כאמור במקרים בהם בפועל לא נגרם לתובע נזק כלשהו ועל אחת כמה וכמה מקום בו ניכר כי התובע מנסה לנצל לרעה את הזכות המוקנית בחוק. יפים לענין זה דברי בית המשפט בתק(י-ם) 4124/09 סרגוסטי נ' חברת הוט (פורסם במאגרים):

"במקום שבו חברות תקשורת המספקות שירותי תקשורת של אינטרנט, טלוויזיה וטלפון מספקות שירות רשלני, שירות חסר שאינו לפי ההסכם, או שאינן נותנות מענה סביר לתקלות, יש לעתים הצדקה לחייבן בפיצוי. אך זאת, רק אם נמצא והוכח שההסכם למתן שירותי התקשורת לא כובד, שהשירות הלקוי אמנם גרם לנזקים, לטרחה רבה שאינה סבירה, או שלא ניתנה תמורה הולמת למה ששולם.

אין לקבל מצב שבו היד על הגשת תביעות קטנות בשל תקלות סבירות בהספקת שירותי תקשורת קלה על העט, או על מקלדת המחשב. אין לקבל מצב שבו כל אימת שמתוך טעות יש גביית יתר המתוקנת במהירות, ובייחוד בסכום נמוך, ימהרו אזרחים אל מזכירות בית המשפט לתביעות קטנות ויגישו תביעות. כך גם אין לקבל מצב שבמקום שהתקבל שירות שלא נכלל בהסכם, והופסק כדין, תוגש תביעה בשל הפסקת השירות. תביעות נועדו לאפשר השגת פיצוי על נזק – נזק ממשי שנגרם – ולא נועדו לשמש כלי להנבת רווחים במקום שלא נגרם נזק, או בשל עניינים של מה בכך. אין לקבל מצב שבו כל טרחה פעוטה הכרוכה בהזמנת טכנאי, מסבה את מה שנהוג היום לכנות "עוגמת נפש" וגוררת אחריה תביעה לפיצוי."

לאור האמור, ובנסיבות כפי שהוצגו בפני, הנני קובעת כי התובע אינו זכאי לפיצוי כלשהו בהתאם לחוק.